מעצר עד תום ההליכים

מעצר עד תום ההליכים מתרחש לאחר שהוגש כתב אישום לבית המשפט ומשתנה המעמד מעצור לנאשם, פרקליטות המדינה רשאית לבקש ביצוע מעצר עד תום ההליכים הפליליים של האדם והמשך המעצר עד לסיום המשפט בעינינו.
המדינה מגישה את הבקשה למעצר עד תום ההליכים לבית המשפט אליו כתב האישום הוגש. אולם, השופט שדן בבקשה אינו השופט ששופט בתיק הפלילי עצמו.
הפעלת מעצר עד תום ההליכים

  1. מעצר עד תום ההליכים של אדם על ידי בית משפט מתקיים רק אם קיימת עילה למעצר כגון, שיבוש הליכים, המלטות, האדם מסוכן לציבור, לאדם אחר או לביטחון המדינה, הערובה אינה מספקת לשחרור, הפרת תנאי השחרור וכו'.
  2. כמו כן, מתקיימת בחינה של חומרי החקירה על ידי בית המשפט לגבי קיום ראיות לכאורה שהצגתן במשפט תוביל להרשעת הנאשם בדין. השופט מנסה למצוא פוטנציאל להוכחת האשמה.

במידה ובית המשפט החליט כי המקרה המונח לפתחו עונה על שני תנאים אלו, ניגש השופט לבחון אפשרות לחלופת מעצר אשר גם תבטיח את מטרות המעצר וגם תצמצם את הפגיעה בכבוד הנאשם וזכויותיו.
הדיונים המתנהלים בהליך מעצר עד תום ההליכים מתקיימים לרוב בנוכחות הנאשם. בית המשפט ממנה לנאשם עורך דין פלילי מהסנגוריה הציבורית במידה והנאשם אינו מיוצג על ידי עורך דין פלילי. הנאשם יכול לוותר גם על מינוי עורך דין פלילי מטעם הסנגוריה הציבורית אם הוא חפץ בכך.
ברוב המקרים מוגשת הבקשה למעצר עד תום ההליכים בשילוב עם הגשת כתב האישום. זוהי לרוב הפעם הראשונה שבה נחשפים חומרי החקירה השונים לעיני הנאשם, עורך דין פלילי שלו ומי שאמון על ייצוגו. לכן, סניגור הנאשם מבקש דחייה בדיון על מעצר עד תום ההליכים בכדי ללמוד את חומרי החקירה. במידה ובית המשפט נענה לבקשת הדחייה, בית המשפט יכול לתת עד שלושים ימי דחייה מיום הגשת כתב האישום.
ישנם מקרים בהם מוגש תסקיר על הנאשם אם בית המשפט מורה על כך וזאת משום רצונו ללמוד על נסיבותיו האישיות של הנאשם, בדיקת חלופות למעצר עד תום ההליכים, שחרור בערבות אם ניתן ולמידה על השפעות העתידיות של המעצר. במידה ונערך התסקיר, הוא נכלל כחלק מהעובדות המוצגות לבית המשפט. לתסקיר יש חשיבות מאחר וגורם מקצועי מחבר חוות דעת כוללת על הנאשם, משפחתו וסביבתו.

משך מעצר עד תום ההליכים
חוק סדר הדין הפלילי סמכויות אכיפה – מעצרים: מעצר עד תום ההליכים יימשך לכל היותר עד תשעה חודשים. במקרים בהם הנאשם היה במעצר לאחר הגשת כתב האישום מעל תשעה חודשים וטרם נתקבלה הכרעת דין במשפטו בבית משפט השלום (ערכאה ראשונה) ישוחרר הנאשם ממעצר. השחרור ממעצר לעיתם תלוי בערובה ולעיתים לא, לפי שיקול בית המשפט.
במידה והתביעה מבקשת להאריך את המעצר עד תום ההליכים רק בסמכותו של בית המשפט העליון (ערכאה שלישית) להאריך מעבר לתשעה חודשים. כל הארכת מעצר נוספת היא לתשעים ימים בלבד, כנגד בית המשפט העליון יכול להורות על שחרורו ממעצר של הנאשם עם ערובה או ללא ערובה.
חשוב להדגיש כי במקרה של הגשת ערעור לאחר הכרעת דין, במהלך תשעת החודשים הראשונים למעצר עד תום ההליכים, יישאר הנאשם במעצר באם חלפו תשעה חודשים בזמן הדיונים המשפטיים במסגרת הערעור שהוגש. למערער אין יכולת להשתמש בבקשה לשחרור אחרי תשעה חודשים במקרה זה.
במקרה שבו נעצר הנאשם עד תום ההליכים, ובמסגרת המעצר היה עצור לפרק זמן גבוה משלושים ימים רצופים, ומשפטו טרם החל אזי ישוחרר הנאשם מהמעצר בערבות או ללא ערבות. ישנם מקרים שבהם הנאשם טוען טענותיו המהותיות לפני תחילת משפטו במקרה זה מתחיל למעשה משפטו ומסיימים לספור את תקופת שלושים הימים. נהוג שרק בעת הקראת כתב האישום מתחיל המשפט אולם מקרה זה משנה את הכללים.
כאשר המשפט מסתיים בזיכוי או ביטול האישום או הפסקת ההליכים הפליליים ישוחרר מיד הנאשם ממעצר. אם היה משוחרר בערבות, תחדל הערובה והנאשם והערבים יהיו משוחררים מהעירבון. אם התביעה החליטה להגיש ערעור, בית המשפט יכול להאריך את מעצרו עד שבעים ושתיים שעות בכדי לאפשר לתביעה להשלים את הגשת הערעור.

הקלה בתנאי השחרור
במידה והנאשם שוהה במעצר בית מלא, המגבלה של תשעה חודשים אינה קיימת ולכן נוצר מצב שהנאשם נמצא במעצר בית ללא הגבלת זמן. לנאשם זכות לפנות לערכאה בה מתקיים משפטו ולבקש הקלה בתנאי השחרור. הבקשה מוגשת לאחר שחלף פרק זמן ארוך או כאשר התגלו עובדות חשות או שהנסיבות השתנו ובכך להשפיע על תנאי השחרור של החשוד. לנאשם שמורה הזכות להגיש בקשה להקלה בתנאי השחרור (מעצר בית, יציאה לעבודה ועוד). בית המשפט יכול לדרוש כי ייערך תסקיר לנאשם על מנת לברר האם ניתן להקל בתנאי מעצרו ואפילו יציאה לעבוד תחת פיקוח.

מאמר זה נכתב למידע כללי  בלבד ואין להשתמש בו כייעוץ משפטי או כתחליף לייעוץ משפטי בשום אופן. מומלץ להיוועץ עם עורך דין פלילי לפני נקיטת פעולה או קבלת החלטה. תוכן המאמר נכון ליום כתיבתו וייתכן וישתנה מעת לעת.